ל. רון האברד | פרופיל ביוגרפי
עידן הזהב של הסיפורת
ל. רון האברד כתב סיפורים בכל ז'אנר עבור עשרות כתבי עת של ספרות זולה, לרבות 'ארגוסי' ו-Astounding Science Fiction.
בהתאם לכך, הפרסומים העיקריים של מר האברד באותן השנים היו הסיפורים של הספרות הזולה. בגלל מחיר הנייר של המגזינים שבהם סיפורים אלה התפרסמו, הם נקראו ספרות זולה והיו בלי ספק הפרסום הספרותי הפופולארי ביותר באותם ימים. למעשה, עם כ-30 מיליון קוראים קבועים – רבע מאוכלוסיית ארה"ב – ההשפעה שלהם היתה מאוד ייחודית עד להופעת הטלוויזיה. אבל אם הספרות הזולה היתה בראש ובראשונה מדיה פופולארית, בהחלט היה בה ערך ספרותי. היו סופרים רבים שהתחילו את הקריירה שלהם במקומות כמו Argosy, מגאזין המדע הבדיוני Astounding, Black Mask ו-'חמישה רומנים בחודש', ביניהם ריימונד צ'נדלר, דשיאל האמט, אדגר רייס בירוז ורוברט היינלין. ולכן, לא סתם הסתכל מר האברד בגאווה על "הימים הטובים ההם", עם הסיפורים על הערבים שהוא בילה עם דש האמט הגדול, עם אדגר "טרזן" בירוז ועם 'מר ספרות זולה' בעצמו, ארתור ג' ברקס. למרות שמר האברד לא דיבר במיוחד על המעמד שלו עצמו, מעמד זה היה לא פחות מאגדי.
למעשה, כפי שנזכר פרדריק פול, "אף אחד לא עשה את מה שהוא עשה יותר טוב ... בצורה צבעונית, מלהיבה ומאתגרת כל הזמן". למשל: הרומן הראשון באורך מלא של ל. רון האברד 'בריגדות סוחרי העורות'. הרומן התפרסם בעובדה שזאת אחת מהעבודות הפופולאריות הראשונות שמציעות מבט מדויק על האינדיאנים משבט הבלקפוט. 'בריגדות סוחרי העורות' היה כל מה שפרדריק פול תיאר ויותר מזה. ניו-יורק טיימס הכריז על הספר בתור "רומן בהחלט מסוג נדיר". הספר הכיל בפעם הראשונה באמת דעה הפוכה למה שהיה באותו זמן קלישאה גזענית למדי: שהילידים האמריקאים (האינדיאנים) הם פראים רצחניים. במקום זה, כפי שחברי המועצה של שבט הבלקפוט הכריזו "מעולם לא הוצגו ערכי המוסר והאתיקה שלנו בבהירות כזאת". בנוסף, מה שמייחד את 'בריגדות סוחרי העורות' הוא העובדה שהוא הגיע לרשימת רבי-המכר כארבעים שנה לאחר הפרסום המקורי שלו.